ברטנורא על משנה נדה ו׳:י״ב

12 שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָה. דְּקַיְמָא לָן פרה פ"ב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת פּוֹסְלוֹת בָּהּ:

13 וּבַנְּגָעִים. שֵׂעָר לָבָן, קַיְמָא לָן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִעוּט שֵׂעָר שְׁתַּיִם:

14 וְהָאֲמוּרוֹת בְּכָל מָקוֹם. בְּתִינוֹק וּבְתִינוֹקֶת:

15 לִקְרֹץ. לֶאֱחֹז מְעַט:

16 שֶׁיְּהוּ נִטָּלוֹת בְּזוּג. שֶׁל מִסְפָּרַיִם, וְהָוֵי שִׁעוּרָא רַבָּא. וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי כֻּלָּן לְהַחְמִיר, וּמִשֶּׁנִּקְרֶצֶת בַּצִּפֹּרֶן דַּהֲוֵי שִׁעוּרָא זוּטָא מִכֻּלְּהוּ, לֹא מְמָאֶנֶת שֶׁמָּא גְּדוֹלָה הִיא. וּלְעִנְיַן חֲלִיצָה, אֵינָהּ חוֹלֶצֶת, עַד דְּאִיכָּא שִׁעוּרָא רַבָּא דְּכֻלְּהוּ: